כד מים חיים לח טעם מים קטיפתי – מגוון גדלים – איסוף עצמי בלבד

מה ההבדל בין חימר מזיע לחימר לח?

לכד המזיע הוסף מלח וחול לעיסה שלו. המלח מתמוסס בתוך הרטיבות של החימר והופך להיות חלק מהחרס בגודל מיקרוסקופי.

הכד נשרף קרוב למוקד האש לכן צבעו יטה להיות בהיר יותר ובועות של חמצן קטנטנות יכלאו בחרס. שני אלה יחד עם החול יוצרים פילטר מיקרוני טבעי כאשר המים ימומסו את המלח החוצה בתחילת השימוש. זה מה שיאפשר לו להזיע אף יותר.

מיי ההזעה הם צ’ופר כמעיין פרטי על השיש, שהם בעצם עוברים סינון וטיהור טבעי בתהליך ההזעה. החרס והתנועתיות בתוכו מחייה וטוענת את מולקולת המים ברפואה טבעית שיש באדמה.

אחרי רק לילה אחד בכד הם הופכים טעימים קרירים, וצחים להפליא.

כשממלאים מים בכד מחימר שכזה, המלח שבחרס מתמוסס החוצה ומשאיר אחריו חרירים מיקרוסקופיים. הכד בעצם הופך להיות מקרר ומסנן טבעי המאפשר לחמצן ולמים לנוע בחופשיות בתהליך ההזעה של המים על דופן הכד.

המים עוברים העשרה בחמצן טעמם הופך “מאוורר” והטמפרטורה שלהם יורדת מפאת ההזעה.

מומלץ לאסוף את המים שהכד מזיע בכד-קערה היעודית לעניין או בכלי קיבול אחר ולשתות אותם, הם טהורים קרירים וטעימים במיוחד.

*חשוב להדגיש כי אנו מדברים על נטייה של כד להזעה ולכל כד וכד יש כמות הזעה אישית הנקבעת בהתאם למיקומם יחסית למוקד החום בתנור.

כמות ההזעה משתנה גם בהתאם לתנאי מזג האוויר ולמצב התחזוקה של הכד.

*כד מזיע מעצם היותו כפילטר פתוח, דורש תשומת לב מינימלית המוסברת בסרטון שבאתר על איתחול הכדים.

**כד מחימר לח הוא כזה שלא הוסף מלח לעיסה שלו ולכן לא תהיה לו נטייה להזעה. הוא נשרף באש רחוקה יותר ממקור האש בכדי לאפשר לבועות החמצן להתנדף מהחימר.

צבעו יטה לחמרה והוא נוח יותר לשימוש מפני שאינו דורש תשומת לב טיפול והשגחה כמו זה של הכד המזיע.

אורך החיים של כד כזה הוא ארוך יותר כי אינו רגיש יחסית כמו הכד המזיע.

טעמם של המים שלו הוא עגול קטיפיתי כמו זה של בור מים טבעי.

**קחו בחשבון כי עדיין יתכן שהכד יגיר מעט מים, במיוחד בימים הראשונים לשימוש לכן כדאי לשים צלוחית מתחתיו.